בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' אסף קורן מערכות שיווק וסחר בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר כנגד המבקשים בשני התיקים שבכותרת.

פסקי הדין ניתנו על סמך אישור מסירה לפיו נמסרו כתבי התביעה לידי המבקש 2 ביום 18.2.13 והוא סירב לחתום. לאישור המסירה שהוגש לבית המשפט צורף תצהיר מוסר לאימות העובדות הנ"ל.

2. המבקשים הגישו בקשה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר ובתצהיר התומך בבקשה ציין המבקש כי האמור באישור המסירה לפיו סירב לקבל את כתב התביעה מידי המוסר, מר עפו מילא, אינו נכון.

המבקש טוען כי מעולם לא פגש את המוסר ומעולם לא ביקש ממנו למסור לו את כתב התביעה.

עוד מציין המבקש כי פסקי הדין וכתבי התביעה התקבלו במשרד בא כוחו בפקס' מאת ב"כ המשיבה וכי רק מספר ימים לפני שנשלחו כאמור, נודע למבקש על קיומה של התביעה כנגדו.

המבקש אינו מפרט את עילת ההגנה שיש לו כנגד התביעה למעט אמירה כללית לפיה בפיו טענות הגנה טובות כנגד הסכום שנדרש בכתב התביעה.

3. בדיון שהתקיים בבקשה, הוצג בפני המבקש מסמך מיום 14.5.12 שכותרתו "הסדר לפירעון חובנו לבנק" והמבקש אישר חתימתו על פני המסמך (הוגש וסומן כמוצג בש/1).

לטענת ב"כ המבקש, יש לבטל את פסק הדין שהושג על סמך אישור מסירה שקרי.

טוען ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה מאחר והמבקש לא סתר את תצהירו של המוסר אשר צורף לאישור המסירה כחלק מהבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

עוד טען ב"כ המשיבה כי בהעדר טענות הגנה שלא פורטו בבקשה, יש לדחות את הבקשה ממילא במיוחד כאשר בהסדר עליו חתם טרם הגשת התביעה, ויתרה המבקש על כל טענותיו בקשר עם החוב הנתבע.

4. ראשית יצוין כי ההלכה הפסוקה היא כי אין די באמירה סתמית בדבר המועד שנודע למבקש על קיומו של פסק הדין כנגדו.

רע"א  8810/11 מקופאל בע"מ נ' אחים רזקאללה בע"מ ואח' (7.2.2012):

"מן התצהיר שתמך בבקשה לא ניתן לדעת מתי נודע לנציגה של המבקשת בארץ על דבר מתן פסק הדין. כאשר מוגשת בקשת ביטול דוגמת זו של המבקשת, חובה על המבקש לפרט במדויק מתי נודע לו על כך שניתן פסק דין. אין להסתפק באמירה שנודע "לאחרונה".

כך בענייננו כאשר המבקש טוען בתצהירו כי דבר קיומה של התביעה נודע לו במועד כלשהוא לפני שהומצאו המסמכים לידי בא כוחו ואף לא פירט בתצהירו את הדרך שבה נודע לו על קיומה של התביעה.

בשללו את גרסת המוסר, הותיר המבקש את העובדות בדבר המועד בו נודע לו על קיומו של פסק הדין והדרך בה נודע לו, עלומות, ובכך מותיר חלל ריק באשר לדרך ההמצאה האמיתית לגרסתו.

יש בכך כדי לפגום באמינות גרסתו בדבר אי ההמצאה בדרך הנטענת על ידי המוסר ולתמוך בגרסת המוסר.

בנסיבות העניין, די בכך כדי לדחות את הבקשה לבטול פסק הדין.

5. למעלה מהנדרש, לא שוכנעתי כי לא בוצעה מסירה כדין למבקש והטעם לכך הוא כי קיימת חזקה לפיה המסירה בוצעה לנתבע כדין.

ראה לצורך העניין ע"א 1645/03 יפעת עמידן שנייצר נ' בנק לאומי לישראל מיום 25/05/03: